כלי תמונה

דחיסה משאירה את הפורמט ומורידה את הגדרת האיכות עד שהקובץ קטן מספיק. המרה משנה את הפורמט, וזה לא פעם הרווח הגדול יותר: אותו תצלום עצמו כ-WebP או כ-AVIF הוא בדרך כלל בחצי מהגודל של ה-JPG, ברמת איכות שאיש אינו מבחין בהבדל בינה לבין המקור.

המחיר הוא תאימות. קובצי JPG ו-PNG נפתחים בכל מקום. WebP בטוח בכל דפדפן עדכני אך עדיין מסורבל בחלק מתוכנות שולחן העבודה, ו-AVIF קטן עוד יותר אבל איטי יותר לקידוד וצעיר יותר מבחינת תמיכה. אם הקובץ מיועד לאימייל או למסמך, JPG הוא בדרך כלל עדיין התשובה הנכונה.

קידוד מחדש של תמונה בכל אחד מהכלים האלה משמיט כברירת מחדל נתוני EXIF, XMP ו-IPTC — ושם יושבים דגם המצלמה, חותמת הזמן ולא פעם גם קואורדינטות ה-GPS.

הוא אינו מסיר שום דבר שנראה בתמונה עצמה. שלט רחוב, מסמך על השולחן, השתקפות בחלון — אלה שורדים, משום שהם פיקסלים ולא מטא-נתונים.

תצלום של צמחייה וצילום מסך של גיליון אלקטרוני נדחסים בצורה שונה לגמרי. כשאתם מבקשים יעד מדויק בבייטים, הכלי מחפש בין הגדרות האיכות — ואם תרשו לו, גם בין המידות — אבל הוא נעצר ברצפת איכות במקום להפיק משהו בלתי שמיש, ואומר זאת כשהיעד לא היה בר-השגה.